קיבוץ נען
קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד (נערים עובדים מתל אביב-יפו, אליהם הצטרפו נערים נוספים מרחבי הארץ). כמו כן, קיבוץ נען הוא הקיבוץ העברי הראשון שהוקם מילידי הארץ.
שנות ה-20 היו ימי שפל כלכלי חמור בארץ . נערים צעירים יצאו לסייע בפרנסת עצמם או משפחתם כדי להתקיים. נערים אלו עבדו שעות ארוכות במפעלי יציקה, דפוס, מסגריות ועוד. העבודה היתה מפרכת ובעלי מפעל רבים ניצלו את מצב הנערים ולא שילמו להם שכר בעד עבודתם בעילה שהם מספקים להם מגורים ואוכל (שהיו חסרים כל כך באותה התקופה). קבוצת הנערים הללו, קבעה להידבק האחד בשני (לעתים, כי לא היה להם לאן לחזור או שהמצב הכלכלי היה גרוע מנשוא והוריהם התקשו לכלכלם).
הקבוצה בקשה לעבוד בחקלאות ולקיים משק בו יוכלו לדאוג ולכלכל את עצמם. עד שיקימו משק כזה, החלו בקיץ 1926 בעבודות בציר ברחובות. כשתמה תקופת הבציר, חיפשו הנערים מקום להתיישב וניסו להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי התגלע סכסוך וההתיישבות לא צלחה.
לרגע היה נראה שיש ישועה – אדמות זרנוגה (בין רחובות לקיבוץ גבעת ברנר של ימינו) חיכו למתיישבים וקבוצת הנוער העובד עלתה על הקרקע ב 1929. אלא שזמן קצר אחריהם, הגיע להתיישבות קבוצה של "הקיבוץ המאוחד". עלמים צעירים בשנות ה-20 לחייהם, לא ראו בעין יפה את התיישבות ה"שמנדריקים" הצעירים לידם וגם שם חשו לא רצויים. על אדמות זרנוגה אלה, הקימה קבוצת העלמים את קיבוץ גבעת ברנר.
הישועה הגיעה ממקום לא צפוי.
עוד כשהיו ברחובות, הביא אליהם ברל כצנלסון, אישיות מרתקת בשם מנחם מנדל רוזנבוים שבא לפגוש בפלא הנערים העובדים.
מנחם מנדל רוזנבוים היה מהפכן ומתנגד למשטר הצאר, יד ימינו של לנין, אשר נכלא ועונה קשות. עם שחרורו, ברח מרוסיה לארצות הברית. בארצות הברית הוא נמנה עם חברי חברת "גן הדר", חברת פרדסנות ניו-יורקית ששמה לה למטרה לקנות אדמות במישור החוף של פלשתינה-א"י ולנטוע בהן פרדסים,
שהיו אז הגידול הרווחי ביותר בארץ.
חלומם של היהודים האמריקאים היה לעלות לארץ ולהקים בה יישוב בעל אופי חקלאי באזור בו היו נטועים הפרדסים שלהם. עוד מסוף שנות ה-20, חכרה "גן הדר" 2,000 דונם מבעלי קרקע ערבים, באזור הכפר הערבי נענה. (הנטיעה עצמה נמסרה ל"יכין", חברה קבלנית לחקלאות של ההסתדרו).
כששמע רוזנבוים על מצוקת הנערים בהם פגש ברחובות,רתם לעניין את אברהם הרצפלד, ראש המרכז החקלאי של ההסתדרות. הרצפלד ורוזנבוים שכנעו את מנהלי "גן הדר" להעביר לקק"ל 600 דונם מאדמותיהם, תוך שזו מתחייבת להחכיר כ-240 דונם מהן לקבוצת הנוער העובד, לשם התיישבות.
חלומה של הקבוצה התממש. בערב שמחת תורה 1930 עלו על המקום הגבוה ביותר בקרקע, 42 נערים ונערות שחלומם התגשם מאידך, ומנגד- לא ידעו כי האתגרים האמיתיים, רק עתידים להתחיל.
השם "נען":
עד 1936 נקראה הקבוצה "קבוצת הנוער העובד נענה" על שם הכפר הערבי השכן- נענה. ועדת השמות קבעה לקבוצה את השם "נעמה" בשל הקרבה לעיר המקראית "נעמה" ששכנה באזור (בקרבת מעיינות גבתון).
לחברי הקבוצה היו גם רעיונות אחרים: "נען", "אחדות העבודה", לצד השם "נעמה" שגם הוא הועמד לבחירה.
ברוב קולות, בחרו החברים את השם נען:
"עומדים אנו להיפרד מן 'נענה' השם ולנקוב ליישוב שלנו שם לדורות. אחריות בדבר שיהא השם הולם, קולע, נאה לנו, שיהא משובץ במפת יישובי הפועלים בארצנו, שיהא נבחר על ידי הרוב הגדול של חברינו"
"נען: שם קצר, חי, חופף עליו חן קדומים. בוקע ממנו צליל עברי קדום, צליל בראשית ארצי ישראלי. יש בו בשם 'נען' נימה קולקטיבית: אנו – נען! כולנו – נען!"
מי שמחו על בחירת השם היו חברי ועדת השמות ששלחו מכתב נוזף ובו הם מצהירים כי אינם מקבלים את השם וכן- חבר משק אחד ששינה את שם משפחתו ל"נעמתי" ועזב.
כיום:
בתחילת 2005 החליטה האסיפה בנען ברוב קולות, בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.
כיום, מונה הקיבוץ כ- 2000 תושבים, מתוכם קצת יותר מ 1000 חברי קיבוץ.
מחזורי הילדים בנען נעים בין 30-50 ילדים במחזור ובתינו בהחלט "הומים מתינוקות".
מפעל מוצרי ההשקייה של הקיבוץ נמכר אחרי שותפויות שונות וכיום, נען מתפרנסת בעיקר מענף גידולי שדה, רפת משותפת עם קיבוץ שובל ובית גוברין, נת"ם (חברה להקמת תשתיות מים) השכרות קרקע ולבסוף, ענף תיירות הקרוי "אדמה נענית: אירועים-כנסים-גיבוש וסיורים".
